#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סב. 1 האם עושים עם ע&quot;ה חלתו או עיסתו וכן תרומת זיתיו וזיתיו ומדוע?<p dir=""rtl"">[ולמה נצרכו ב' הדוגמאות?]</p>"	"אין עושים עם ע&quot;ה חלתו אבל עושה כל עיסתו, וכן אין עושים עמו תרומת זיתיו אבל עושה הוא כל זיתיו. משום כדי חייו של גבל ושל בדד התירו, ונצרכו שניהם דגבל לא נפיש איגרא ולאידך שכיח ליה, מה שאין כן הבדד שעובד רק בזמן הבדים.<p dir=""rtl"">כשמפריש חלתו מניחה בכפשיא או באחותא של חבר שיש היכר לע&quot;ה, ובזיתים שא&quot;א להניחם שם מניחם בכלי אבנים כלי גללים ואדמה שאינם מקבלים טומאה ואפ' של ע&quot;ה, וכשבא ע&quot;ה ליטול אומרים לו להיזהר שלא יגע שאם יגע יחזור לטבלו ובכך אין לחשוש שיגע ויטמא.</p><p dir=""rtl"">(הטעם שאין עושים רק חלתו ותרומותו פ' רש&quot;י שיבא הכהן לאכלו והם כבר הוכשרו ונטמאו. ותוס' פ' אף בטהורים אסור שלא התירו אלא כדי חייו ורק חלתו ותרומותיו שכרו מועט.)</p>"	גיטין סב.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב. 2 כיצד מחזיקים ידי גוים בשביעית?	לעדור עם הגוי בשביעת אסור אבל אומר לו אחזוקו או אשרתא (בירושלמי שביעית יש מי שאומר איישר כנ&quot;ל ויש מי שאומר חרוש בה טבות ואני נסב לה מינך בתר שמיטתא).	גיטין סב.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב. 3 האם מותר לשאול בשלום גוי בסתם יום וביום חגם, והאם מותר לכפול לו שלום?	"התירו לומר לו שלום מפני דרכי שלום, ביום חגם אם מצאו בשוק נותן לו שלום בשפה רפה ובכובד ראש, אבל לא יכנס לביתו לומר לו שלום.<p dir=""rtl"">אין כופלים שלום לגוי, לכן רב חסדא מקדים ויהיב להו שלמא, רב כהנא א&quot;ל שלמא למר.</p>"	גיטין סב.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סב. 4 מנין שחכמים נקראו מלכים, ומנין שכופלים שלום למלך?<p dir=""rtl"">[האם צריכים לקום לפני ת&quot;ח שהוא פלגאה?]</p>"	"רב הונא ורב חסדא התווכחו האם יש לעמוד לגניבא שהוא בר אוריין או שלא מפני שהוא פלגאה.<p dir=""rtl"">כפל להם גניבא שלמא עלייכו מלכי, דרבנן נקראו מלכים דכתיב &quot;בי מלכים ימלוכו&quot; ולמלך כופלים שלום שנאמר &quot;ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים... שלום שלום לך וגו'.</p>"	גיטין סב.		ה'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב: 1 האם ניתן להוכיח ממשנתנו האומר התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי וכו' שהולך כזכי?	אין להוכיח שהולך כזכי, דאיכא למימר החידוש שלשון תתקבל יכול להועיל לבעל. אבל הילך ודאי הוי כזכי ואם אמרה תתקבל והבעל אמר הילך או התקבל אינו חוזר.	גיטין סב:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סב: 2 האם אשה נעשית שליח להוליך את הגט ואיש שליח לקבל את הגט (ומהיכן שמענו זאת)?	"בשניהם נעשים.<p dir=""rtl"">מדתנן לפיכך אם אמר לו הבעל אי אפשי שתקבל אלא הולך וכו' ש&quot;מ בלא אמר אי אפשי נעשה שליח לקבלה.</p><p dir=""rtl"">מדתנן אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה, וכן היא מביאה גיטה וצ&quot;ל בפ&quot;נ ובפ&quot;נ ש&quot;מ אשה נעשית שליח להולכה.</p>"	גיטין סב:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סב: 3 האשה שאמרה הבא לי גיטי והשליח אמר אשתך אמרה התקבל לי גיטי, והבעל אמר הילך כמה שאמרה או הולך לה, האם מגורשת ומדוע?<p dir=""rtl"">[האם אמרינן כיון שנתן עיניו לגרשה מתכוין לגרשה בכל ענין?]</p>"	"אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב אינה מגורשת כלל שעקר את שליחותו והסכים להיות שליח רק לקבלה ולא להולכה. <p dir=""rtl"">מכאן שאין לומר כיון שנתן עיניו לגרשה דעתו לגרשה בכל ענין, אבל במקום שידע שהשליחות לא חלה כגון שעשה שליח לקבלה או ששלח לאשתו קטנה בכהאי גונא אמרינן שדעתו לגרשה בכל ענין וכשיגיע גט לידה תתגרש.</p><p dir=""rtl"">כשאמר הבעל הולך לה והוא קיבל, מגורשת כשיגיע גט לידה.</p>"	גיטין סב:		ו'
